פסק-דין בתיק ת"צ 24612-09-12

א.   מבוא:

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעניינה לפי הנטען, מפגעי ריח קשים מהם סובלים כלל תושבי ביר אל-מכסור וכל תושבי השכונה הסמוכה למזבלה הפראטית בביר אל- מכסור (להלן: "המזבלה"), לרבות המבקש עצמו, שהינו תושב ביר אל-מכסור ומתגורר בסמוך למזבלה.

ב.   עיקר טענות המבקש בבקשה:

1.      המבקש סובל מזה שנים רבות ממפגעי ריח קשים שמקורם במזבלה. ריחות אלו אשר עוצמתם ותדירותם משתנה בהתאם למשטר הרוחות, גורמים למבקש עוגמת נפש רבה, ורגשות קשים של גועל. ברור כי כלל תושבי ביר אל מכסור והשכונה הסמוכה למזבלה סובלים, כפי המבקש.

2.      למבקש ילד נכה אשר סובל ממחלה קשה וצריך בהליכה יומית בסביבה בשל מוגבלות בניידות, אלא שאינו יכול לעשות כן נוכח מיקומה של המזבלה.

3.      המשיבה לא נקטה כלל באמצעי זהירות בהם היה עליה לנקוט, או שאלה ננקטו באופן חלקי ולאחר שנים רבות. המזבלה ממשיכה לגרום מפגע ריח עד ליום זה. התנהלותה של המשיבה מצדיקה הגשת תובענה ייצוגית זו.

4.      מפגע ריח הוא מפגע סביבתי, על כן ניתן להגיש את התובענה הייצוגית, כפי שהוגשה. התובענה מעוררת שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה. לחברי הקבוצה עילה משפטית כלפי המשיבה מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה.

5.      המשיבה הפרה את הוראות הדין בכך שגרמה למפגעי ריח בלתי סבירים ולא פעלה למניעתם. הוראות הדין אשר נועדו למנוע גרימתם של מפגעי ריח, ביקשו להגן על המבקש ושאר חברי הקבוצה. הוראות אלה נועדו להבטיח את זכותו של האזרח לנשום אוויר נקי ולמנוע חשיפתו לריחות לא נעימים, כמו גם לקיום מזבלה ללא רישיון וללא פיקוח.

6.      למבקש ולשאר חברי הקבוצה נגרם נזק לא ממוני המתבטא בעוגמת נפש ורגשות גועל שמקורם בחשיפה לריחות רעים. נוסף לכך, נגרם לקבוצה נזק מסוג פגיעה באוטונומיה של הפרט שמקורה בחשיפה לא רצונית לריחות לא נעימים.

7.      לכלל חברי הקבוצה עומדות עילות משפטיות זהות כלפי המשיבה, הכוללות: הפרת חובה חקוקה, מטרד ליחיד ורשלנות. לכלל חברי הקבוצה נגרם נזק שאותו ניתן לחשב באופן זהה או דומה באמצעות שיטות חישוב פשוטות. הכרעה בתובענה לטובת הקבוצה תשרת את עניינם של כלל חבריה אשר יזכו לפיצוי. ההכרעה תשרת היטב את תכלית ההרתעה ותמנע בעתיד עוולות דומות.

8.      מבוקש ליתן צו הצהרתי המצהיר כי המשיבה הפרה את הוראות הדין וגרמה למפגעי ריח. כמו כן, מבוקש ליתן צווי עשה המורים למשיבה לנקוט בפעולות הנדרשות על מנת למנוע את המשך קיומם של מפגעי הריח.

9.      נזקו הלא ממוני של המבקש עומד על סך של 10,000 ש"ח, בהתחשב בחומרת מפגעי הריח, תדירותם הגבוהה ומשך השנים בהן הוא סובל מריחות אלה. נזקי כלל חברי הקבוצה הם בסך של 5,000,000 ש"ח.

ג.         עיקר טענות המשיבה בתגובה לבקשה:

1.      רשות הפיתוח היא בעלת הזכויות בשטח המזבלה ולא המשיבה. שטח המזבלה אמנם נמצא בקצה גבול שיפוטה של המשיבה, ואולם המשיבה אינה מחזיקה בשטח זה ואין היא שולטת בו, לא באופן חלקי ולא בלעדי. יש לדחות את הבקשה על הסף, בהעדר יריבות בין הצדדים.

2.      יש לדחות את הבקשה על הסף גם לאור הקבוע בסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות. המשיבה היא רשות מקומית, והמבקש מנסה לייחס לה אחריות עקב אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה בקשר למזבלה, משכך אין למבקש כל עילה כנגד המשיבה מכוח חוק תובענות ייצוגיות.

3.      סעיף 6 לתוספת השנייה של החוק מאפשר להגיש תובענה ייצוגית כנגד מי שגורם בפועל למפגע הסביבתי הנטען. המשיבה לא גרמה למפגע הנטען, וברור כי גרסת המבקש בדבר "אי נקיטת אמצעי זהירות" מצד המשיבה איננה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הקבוע בסעיף 6 האמור. לפיכך, יש לדחות את הבקשה על הסף.

4.      דין הבקשה להדחות גם לגופה. מעבר לעובדה ששטח המזבלה נמצא בתחום השיפוט של המשיבה, המשיבה איננה בעלת הזכויות בשטח זה ואינה שולטת בו. הפסולת נזרקת למזבלה ע"י תושבי ביר אל מכסור, וזאת משום שהמועצה המקומית ביר אל מכסור אינה מקיימת בתחום שיפוטה אתר פסולת מסודר.

5.      בימים אלה מתקיים הליך לאישור תכנית מתאר חדשה לביר אל מכסור (ג/14093) והמועצה המקומית ביר אל מכסור אף הגישה למשרד הפנים בקשה לשינוי תחום שיפוטה, ובמסגרת זו היא ביקשה לספח לעצמה מספר שטחים, כולל את שטח המזבלה.

6.      למבקש אין בסיס לתביעתו האישית וכן לבקשה לאישור תובענה ייצוגית. יש לדחות את הבקשה תוך הוקעת ניסיונו של המבקש להתעשר שלא כדין ולהעשיר את קופתם של אלה אשר בעצמם יצרו את המפגע הנטען, הרי הם תושבי ביר אל מכסור.